42 ימונה למ י שאינו יכול... ושאין אדם מטעמו). במקרה זה, התומכת פועלת עם הנתמכת, עבורה ובשמה מזה תקופה ארוכה ביותר של כ- 16 שנים, כהסדר רצוני מתוך בחירה חופשית והסכמה של שני הצדדים, ולאחר שהנתמכת שבה וגילתה רצונה בכך. משמע, יש מי שמוכנה לדאוג לענייניה של הנתמכת. לטענתם , יישום מודל 'תומך החלטות' עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו המכיר באוטונומיה כזכות יסוד ומאפשר פגיעה בה רק באופן מידתי כשאין חלופה ראויה ופחות פוגענית. ב"כ המבקשת מדגישים כי לאחר בחינת נתוניה של המבקשת, שנשקלו במסגרת צוות רב מקצועי, אשר כלל את נציגי שירותי הרווחה, עמותת 'יד ריבה - סיוע משפטי לקשיש' והקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה באוניברסיטת בר אילן, הם סבורים כי המקרה דנן מתאים להחלת מודל 'תומך החלטות' במתן סיוע למבקשת (הנתמכת), בניהול ענייניה הכספיים על ידי התומכת. קיימתי דיון בנ וכחות המבקשת, התומכת, באי כוח המבקשת, ב"כ היועמ"ש (הרווחה), מנהלת מחלקת הקשיש בעיריית חיפה ועו"ס קשישים. ב"כ היועמ"ש טענה כי אין ליתן כל סעד בבקשה זו מאחר והמצב בפועל לא ישתנה עם החלטת בית המשפט. המבקשת ממילא נעזרת בחברתה, ושירותי הרווחה אינם גורם מפקח על התומכת. ב"כ היועמ"ש ביקש כי בית המשפט יורה על עריכת תסקיר עו"ס לסדרי דין ויימנע מליתן החלטה. ב"כ המבקשת הדגישו כי המודל המוצע עדיף מלהשאיר את המצב כמו שהוא. המתווה החדש המוצע קיים במדינות מערביות ומעוגן באמנה שישראל אישררה והוא נותן תוקף ופיקוח למצב שקיים בפועל. לטעמם, יש ליתן פרשנות דינמית ההולמת את רוח הזמן, ובמונח 'במקומו' המופיע בסעיף () 33 (א 4 ) לחוק, יש לקרוא 'יחד עמו'. המבקשת חפצה שהחברה התומכת תלווה אותה. היא מעוניינת במעורבותה, אך לא במקומה. לתומכת יש אחריות, היא מחויבת לסייע ולדווח אם מצבה של המבקשת יתדרדר. היא תקבל הדרכה וליווי אחת לחודש. בפגישה יהיו התומכת, הנתמכת, נציגי הרווחה, נציגת 'יד ריבה' ונציגת הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה. מצב זה עדיף ממצב בו אין רשת תמיכה לא למבקשת ולא לתומכת. עוד מציין ב"כ המבקשת כי מתווה זה קיים בארגון 'בזכות', עב ור צעירים מוגבלים ויש לאמצו וליישמו גם בזקנים. מנהלת המחלקה לקשיש בעיריית חיפה שותפה לעמדה זו. בדיון היא ציינה כי שירותי הרווחה נתקלים בהרבה מאוד קשישים שאין להם עורף משפחתי - אין מי ש- 'שם עליהם עין'. מדובר בקשישים שהם לא במצב המצדיק מינוי אפוטרופוס או החל ת חוק החוסים. הקשישים מתפקדים בקהילה ולא ניתן לצפות את הידרדרותם ואת השלב בו עלולים הם לעבור למצב של סיכון. שירותי הרווחה אינם מסוגלים לרשת את כל הקשישים בעיר חיפה והמנגנון המוצע מאפשר רשת פיקוח ובקרה. התומכת וכן המבקשת יהיו בקשר עם העו"ס השכונתית ויהיה שי תוף פעולה ודיווח. בחנתי את המודל המוצע ואין לי אלא לברך עליו. בפן המשפטי הגישו באי כוח המבקשת, עו"ד שלומית ברנס, עו"ד ד"ר מיקי שינדלר ועו"ד ד"ר מיטל סגל רייך, סקירה מקיפה ומשכנעת. אוסיף כי מניסיוני השיפוטי נחשפתי לכך כי אוכלוסיית הזקנים נתונה ביתר שאת ו לרוב ללא הגנה מספקת על זכויותיה, למינוי אפוטרופוס, בין אם לבקשת בני המשפחה ובין אם לבקשת רשויות הרווחה. הגבלת הכשרות ומינוי אפוטרופוס נעשה במינוי של קבע וללא הגבלה או פיקוח על טיב ואיכות הטיפול. מצב זה יוצר קרקע פוריה לפגיעה של ממש בזכויות וברצונות החסויים על ידי האפוטרופוס שמונה. רק לאחרונה ביטלתי מינוי אפוטרופוס (עמותה) שכשל בתפקידו בטיפול בחסויה עת הנציג, שמינתה העמותה, כי יהיה בקשר עם החסויה, כלל לא דיבר את שפתה (א"פ 43640-01-15 החסויה נ' היועץ המשפטי לממשלה (ניתן ביום 6/4/15 .) במחקר שערך פרופסור ישראל דורון, בשנת 2001-2002 בו נבדקו כ 500 - תיקים בבתי המשפט בצפון הארץ, נחשף כי רוב מינוי האפוטרופסות ( 64.4% ) היה כלפי זקנים בני 65 . כמו כן, מהמחקר עלה כי ב + - 95.2% מהתיקים צוין בתעודה הרפואית שהחסוי אינו מסוגל להביע את דעתו בעניין ולכן מוצדק לא להזמינו לדיון ו אף לא להמציא לו את הבקשה לאפוטרופסות (ראה - דורון, ישראל ( 2008 ) הבלתי נראים - זקנים בצל אפוטרופסות משפטית, בתוך: הדרה חברתית
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=